הקטע האחרון

הדפים הצבעוניים והממוחזרים כשקניתי בימי קיץ 2012, כשההשראה הייתה טרייה במוחי, הולכים ואוזלים. אם באותה שנה היו בערך שבעים, כעת נותרו שישה. שישה אחרונים. שישה דפים לכתוב את הרעיונות לקטע האחרון והאפילוג במה שמילא לי את החיים בשנים הקשות והמאתגרות האלו. הלכו לי ארבע דפדפות של דפי פוליו, כל חבילה 100 דפים. כתבתי משני הצדדים….

יש לפעמים תקופות אפלות, אבל יש תמיד בהן מוסיקה

חשבתי וחשבתי והחלטתי שדווקא כאן, בשונה מMY PEN, אני אשתף בטעם המוסיקלי שלי עם הסבר קצרצר על כל שיר ואיך הוא מחלץ אותי מהמצב הזה, בתקווה שגם יעזור לכם ויגרום לכם לאהוב את המוסיקה יותר 🙂 מצעד טופ 16 מתחיל… והלועזי! light on של דיויד קוק. השיר האהוב עלי בכל הזמנים. הזוכה בעונה ה-7 של…

4 שנים של ליקוקים ואהבה

רואה אותך רץ לך בדשא ולא מאמינה שכבר 4 שנים אנחנו מאושרים איתך, וגם אתה מאושר איתנו. פונץ' שלי. אני זוכרת את אותו יום שבת בבוקר, סוף אוקטובר, כשאחותי נכנסה לחדר ועל כתפה כלכלב ג'ינג'י שהשמיע קולות. הייתי בדיוק בג'ט לג אחרי החזרה שלי מברצלונה, ולא ממש הבנתי מה כלב עושה אצלי בחדר. "תעיפי אותו!!!"…

1094 ימים ואינסוף מחשבות עליך

עברו 1094 ימים. איך אני יודעת, אתה בטח שואל, אז אני יודעת. ככה זה נשים. יש להן אינטואיציה וזיכרון חזק מדי ככל שזה נוגע באהבה. רגע, רגע, לקרוא לזה אהבה? אני רואה אותך קורא את זה ומרים גבה. נכון, זו לא אהבה. זו הידלקות שגרמה לי להישרף. למה אתה לא נשרפת? זה מה שאני ששואלת…

מלכת האמבטיה מציגה: מחשבות שעולות עם מים חמים ובועות סבון באוויר

הבהרה אם לא הבנתם מי מלכת האמבטיה, אז כמובן שזו אני. מי שמכיר אותי היטב יודע שתמיד אני באמבטיה, צוללת לי לעולם משלי, מבזבזת מים כאילו הם לא עולים כסף ("יבוא יום ותשלמי את את חשבון המים," אומר אבא לפחות פעמיים בחודש) ובעיקר נהנית לראות איך הגוף מתמלא ריח של ניקיון והאצבעות בידיים מתקמטות. כשהייתי…

לאחד שלעולם לא אשיג…

אם הגעתי למצב שאני כותבת לך, זה אומר שאני כבר ממש אחרי שלב ההתגברות עליך. השלב הזה שכבר הבנתי שכלום לא יקרה וכל מה שנותר לי לעשות הוא ליהנות ממה שכן קורה. אז חגגתי יום הולדת, השתכרתי, חטפתי הנגאובר לראשונה בחיי, התחדשתי בהמון מתנות ואני מחייכת. כן, מקלידה ומחייכת. לשם שינוי לא בוכה. בוכה לא…

פרידה מכיסא

ידעתי שיבוא היום ואצטרך להיפרד מהכיסא הכחול והמכוער שהשתלט לי על החדר. רק כשהוא עומד בפינת הבית עם ראש מורכן (כי המשענת שבורה) לקראת סוף המסע בארץ הזבל, אני נזכרת ברגעים היפים שלו. כלומר, באלה שדווקא כן היה בו שימוש. אף פעם לא צחקתי על האנשים שאמרו שקשה להם להיפרד מחפץ. הבנתי שהוא פשוט תפס…

איך קרה שהלילה נהיה החבר הכי טוב שלי?

"ובלילות ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול  טרוד השקט הפוצע…" כל מי שמכיר אותי יודע שאני אדם של בוקר. נכון, אוהבת לישון עד מאוחר בבוקר, אבל גם נהנית מהשמש הנעימה והזורחת, מההתחלה של היום והרעננות הזו, שאי אפשר להסביר במילים. רק שמאז שגילו לי את האנמיה ודחפו לי כדורי ברזל, אני משלמת את מחיר…

כש-21 קרוב ליציאה מאור הזרקורים ו-22 "המזל" מגיע

אני זוכרת די טוב את הלילה שאחרי מסיבת יום ההולדת ה-7 שלי. ישבתי בסלון הבית הישן סביב ערימה של מתנות, ואמרתי שאני אוהבת את גיל 7 כי הוא מספר המזל שלי. מאז שאמרו לי שלכל אדם יש לפחות מספר מזל אחד בחיים, חיפשתי את שלי ומצאתי די מהר. בהתחלה אלו היו 7 ו-12, אבל אז…